Raavad Katuv Sham Beitzah 30a – ראב"ד כתוב שם ביצה ל.‏ – Shas HaMeforash

בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא ^אאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. ^באַתְקִין רָבָא בְּמָחוֹזָא דְּדָרוּ בְּדוּחְקָא לִדְרוֹ בְּרִגְלָא דְּדָרוּ בְּרִגְלָא לִדְרוֹ בְּאַגְרָא דְּדָרוּ בְּאַגְרָא לִדְרוֹ בְּאַכְפָּא דְּדָרוּ בְּאַכְפָּא נִפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ וְאִם לָא אֶפְשָׁר שְׁרֵי דְּאָמַר מָר אִם א״אאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא לְרַב אָשֵׁי אֲמוּר רַבָּנַן כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנֵּינַן בְּיוֹמָא טָבָא וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּקָא מָלְיָין חַצְבַיְיהוּ מַיָּא בְּיוֹמָא טָבָא וְלָא קָא מְשַׁנְּיָין וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא לֶיעְבַּד דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא רַבָּה תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא זוּטָא קָא מַפְּשָׁא בְּהִלּוּכָא. דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא זוּטָא תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא רַבָּה קָא מפשי בְּמַשּׂוֹי תְּכַסְּיֵיהּ בְּנִכְתְּמָא זִמְנִין דְּנָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי תִּקְטְרֵיהּ זִמְנִין דְּמִפְּסִיק וְאָתֵי לְמִקְטְרֵיהּ תִּפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ זִמְנִין דְּמִטְּמִישׁ בְּמַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי תְּנַן אֵין מְטַפְּחִין וְאֵין מְסַפְּקִין וְאֵין מְרַקְּדִין וְהָאִידָּנָא דְּקָא חָזֵינַן דְּעָבְדָן הָכִי וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ וּלְטַעְמָךְ הָא דְּאָמַר (רָבָא) ^גלָא לֵיתֵיב אִינִישׁ אַפּוּמָּא דְלִחְיָא דִּלְמָא מִגַּנְדַּר לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי (ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים) וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּשָׁקְלָן חַצְבַיְיהוּ וְאָזְלָן וְיָתְבָן אַפּוּמָּא דִמְבוֹאָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין הָכָא נָמֵי הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְרַבָּנַן אֲבָל בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא ^דוְלָא הִיא לָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא וְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי דְּהָא תּוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא וְאָכְלִי וְשָׁתוּ עַד שֶׁחָשְׁכָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי.: ^הוּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן.: אָמַר רַב כָּהֲנָא זֹאת אוֹמֶרֶת מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. אֵימָא סֵיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אֲתָאן לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס וַאֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אָמַר רַב כָּהֲנָא ^וזֹאת אוֹמֶרֶת אֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה אֵימָא רֵישָׁא מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲתָאן לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה ^זהָתָם בְּתִבְנָא סַרְיָא. תִּבְנָא סַרְיָא הָא חֲזֵי לְטִינָא ^חדְּאִית בֵּיהּ קוֹצִים.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים שכ״ג:ג׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים שכ״ג:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:ב׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ג טור אורח חיים שס״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ה:ה׳

^ד רמב״ם הלכות שביתת עשור א׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תר״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ח:ב׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ו רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ט״ו
טור אורח חיים של״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ג:א׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

E/ע

הערותNotes

פרק המביא כדי יין [במאור דף טז: ד״ה אתקין. לרי״ף סי׳ תתקו (ביצה דף ל.)] [כתוב שם:] [אתקן רבא במחוזא דדרו באכפא נפרוס סודרא עליה וכו׳] אבל ביין אין בו משום כבוס וסחיטה כמו ששנינו [שבת פ״כ מ״ב, דף קלט:] ומסננין את היין בסודרין. אמר אברהם: טעה בזה. ובעל ההלכות ז״ל¹ פירש כי סחיטת המים הוא גמר הכבוס. וסחיטת היין חייב משום דש והיינו סחיטה דמסכוריא² דנזייתא, [שבת קיא. כתובות דף ו.] שבסחיטתו מטיף היין לחבית. ומסננין את היין בסודרין [שבת דף קלט:] [דלא חיישינן] דילמא סחיט להו [לחבית דכיון דלא קפיד בהו ומסננין בהו לא סחיט להו]. ואי משום היין שבהן כיון דאית בהו שמרים או קיסמים לא סחיט להו³. והא דאמר רבא נפרוס סודרא עלויה דכיון דתרי נינהו מדכרי אהדדי ולא אתי לידי סחיטה כמ״ש בשבת [דף קמז.] בענין אלונתית, אבל אשה ודאי איכא למיחש לה.⁠⁴מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ הלכות גדולות, שאר הל׳ שבת (ח״א עמ׳ 244, מהדורת הילדסהיימר, ירושלם, תשלב).

² בגמרא: מסוכרייא, ע״ש בדקדוקי סופרים שם אות פ׳.

³ בכ״י כתוב כאן: ודאי משום היין שבהם, ובנדפס במקום מילים אלו כתוב: כיון דאית כו׳, נראה שהרגישו שהוא מיותר וקיצרו.

⁴ עיין בספר המאורות ביצה דף ל. ד״ה המביא, ובמכתם שם ד״ה הפורס.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון